הלכות תשובה

הלכות תשובה. מצות עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה', ויתוודה. וביאור מצוה זו ועיקרים הנגררים עימה בגללה, בפרקים אלו.

---

הלכות תשובה פרק א

א) כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה -- כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר "איש או אישה כי יעשו... והתוודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה,ו-ז); זה וידוי דברים, ווידוי זה מצות עשה.

ב) כיצד מתוודה, אומר אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשיי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. זה הוא עיקרו של וידוי; וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה, הרי זה משובח.

ג) וכל בעלי חטאות ואשמות, בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן, אין מתכפר להן בקרבנן, עד שיעשו תשובה ויתוודו וידוי דברים -- שנאמר "והתוודה, אשר חטא עליה" (ויקרא ה,ה).

ד) וכן כל מחוייבי מיתות בית דין, ומחוייבי מלקות, אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן, עד שיעשו תשובה ויתוודו. וכן החובל בחברו או המזיק ממונו, אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו, אין מתכפר לו עד שיתוודה וישוב מלעשות כזה לעולם, שנאמר "מכל חטאות האדם" (במדבר ה,ו).

ה) [ב] שעיר המשתלח, לפי שהוא כפרה על כל ישראל, כוהן גדול מתוודה עליו על לשון כל ישראל, שנאמר "והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל" (ויקרא טז,כא).

ו) שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו בין שלא הודע לו -- הכול מתכפר בשעיר המשתלח: והוא, שעשה תשובה; אבל אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות.

ז) ומה הן הקלות ומה הן החמורות, החמורות הן שחייבין עליהן מיתת בית דין או כרת; ושבועת שוא ושקר -- אף על פי שאין בה כרת, הרי היא מן החמורות. ושאר מצוות לא תעשה ומצוות עשה שאין בהן כרת, הן הקלות.

ח) [ג] בזמן שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה -- אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות: אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שם רשעו, שנאמר "רשעת הרשע לא ייכשל בה ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג,יב). ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).

ט) [ד] אף על פי שהתשובה מכפרת על הכול, ועצמו של יום הכיפורים מכפר, יש עבירות שהן מתכפרין בשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרין אלא לאחר זמן. כיצד, עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת, ועשה תשובה -- אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג,כב).

י) עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין, ועשה תשובה -- תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).

יא) עבר על כרתות ומיתות בית דין, ועשה תשובה -- תשובה ויום הכיפורים תולין, וייסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה: ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו ייסורין; ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים, עוונם" (תהילים פט,לג).

יב) במה דברים אמורים, בשלא חילל את השם בשעה שעבר; אבל המחלל את השם -- אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה יום הכיפורים וייסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת, שנאמר "ונגלה באוזניי, ה' צבאות, אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון" (ישעיהו כב,יד).