B"H
   Home About Us Book Store Online Audio Chassidus Via Telephone


Rambam
1 Chapter Per Day

Thursday, 19 Elul, 5775
September 3, 2015

18 Elul, 5775 - September 2, 201520 Elul, 5775 - September 4, 2015

הלכות איסורי ביאה פרק ד

א) הנידה, הרי היא כשאר כל העריות. המערה בה, בין כדרכה, בין שלא כדרכה -- חייב כרת: ואפילו הייתה קטנה בת שלוש שנים ויום אחד, כשאר עריות -- שהבת מיטמאה בנידה, ואפילו ביום לידתה, ובת עשרה ימים, מיטמאה בזיבה. ודבר זה מפי השמועה, שאין הפרש בין גדולה לקטנה, לטומאת נידות וזבות.

ב) ואחד הבא על הנידה כל שבעת הימים, ואפילו לא ראתה אלא יום ראשון, ואחד הבא על יולדת זכר כל שבעה, או על יולדת נקבה כל ארבעה עשר, או על הזבה כל ימי זובה וספירתה, בין שפחה, בין משוחררת -- הכול בכרת, שנאמר בנידה "שבעת ימים תהיה בנידתה" (ויקרא טו,יט), ובזבה נאמר "כל ימי זוב טומאתה כימי נידתה תהיה" (ויקרא טו,כה), וביולדת הוא אומר "כימי נידת דוותה תטמא" (ויקרא יב,ב), "וטמאה שבועיים כנידתה" (ויקרא יב,ה).

ג) במה דברים אמורים שהטומאה תלויה בימים, בשטבלה במי מקוה אחר הימים הספורים; אבל נידה וזבה ויולדת שלא טבלו במי מקוה, הבא על אחת מהן, אפילו אחר כמה שנים -- חייב כרת: שבימים וטבילה, תלה הכתוב -- שנאמר "ורחצו במים" (ויקרא טו,יח), זה בניין אב לכל טמא, שהוא בטומאתו, עד שיטבול.

ד) הגויים -- אין חייבין עליהן משום נידה, ולא משום זבה, ולא משום יולדת; וחכמים גזרו על כל הגויים, זכרים ונקבות, שיהיו כזבים תמיד, בין ראו בין לא ראו -- לעניין טומאה וטהרה.

ה) כל דם שתראה היולדת בתוך שלושה ושלושים של זכר, ושישה ושישים של נקבה -- הוא הנקרא דם טוהר; ואין מונע את האישה מבעלה, אלא טובלת אחר שבעה לזכר ואחר ארבעה עשר לנקבה, ומשמשת מיטתה, אף על פי שהדם שותת ויורד.

ו) כל חייבי טבילות, טבילתן ביום -- חוץ מנידה ויולדת: שהרי הוא אומר בנידה "שבעת ימים תהיה בנידתה" (ויקרא טו,יט), השבעה כולן בנידתה, וטובלת בליל שמיני; וכן יולדת זכר בליל שמיני, ויולדת נקבה בליל חמישה עשר, שהיולדת כנידה, כמו שביארנו.

ז) נתאחרה ימים רבים ולא טבלה, כשתטבול לא תטבול אלא בלילה, שאם תטבול ביום, יטעו ותבוא נידה אחרת לטבול בשביעי. [ח] הייתה חולה, או שהיה מקום הטבילה רחוק, ואין הנשים יכולות להגיע לו ולחזור בלילה מפני הליסטים, או מפני הצינה, או מפני שנועלין שערי המדינה בלילה -- הרי זו טובלת ביום השמיני, או בימים של אחריו ביום.

ח) [ט] כל הנשים שיש להן וסת, בחזקת טהרה לבעליהן, עד שתאמר לו, טמאה אני; או עד שתוחזק נידה בשכונותיה. הלך בעלה למדינה אחרת, והניחה טהורה, כשיבוא אינו צריך לשאול לה, אפילו מצאה ישנה -- הרי זה מותר לבוא עליה שלא בעונת וסתה, ואינו חושש שמא נידה היא; ואם הניחה נידה, אסורה לו, עד שתאמר לו, טהורה אני.

ט) [י] האישה שאמרה לבעלה, טמאה אני, וחזרה ואמרה, טהורה אני ודרך שחוק והתל אמרתי לך תחילה -- אינה נאמנת; ואם נתנה אמתלה לדבריה, נאמנת. כיצד, תבעה בעלה, ואחותו או אימו עימה בחצר, ואמרה, טמאה אני, ואחר כך חזרה ואמרה, טהורה אני ולא אמרתי לך טמאה אלא מפני אחותך ואימך, שמא יראו אותנו -- הרי זו נאמנת. וכן כל כיוצא בזה.

י) [יא] היה משמש עם הטהורה, ואמרה לו, נטמאתי -- לא יפרוש מיד והוא בקישויו, שהניה לו ביציאתו כביאתו; ואם פירש והוא בקישויו, חייב כרת כמו שבעל נידה. והוא הדין, בשאר עריות. אלא כיצד יעשה, נועץ ציפורני רגליו בקרקע, ושוהה, ואינו מזדעזע, עד שימות האבר; ואחר כך נשמט ממנה.

יא) [יב] ואסור לו לאדם לבוא על אשתו סמוך לוסתה, שמא תראה דם בשעת תשמיש, שנאמר "והיזרתם את בני ישראל, מטומאתם" (ויקרא טו,לא). וכמה, אם היה דרכה לראות ביום, אסור לשמש מתחילת היום; ואם היה דרכה לראות בלילה, אסור לשמש מתחילת הלילה.

יב) [יג] עבר וסתה ולא ראתה, מותרת לשמש אחר שתעבור עונת הוסת. כיצד, היה דרכה לראות בשש שעות ביום, אסורה לשמש מתחילת היום; עברו שש שעות ביום ולא ראתה, אסורה לשמש עד לערב. וכן אם היה דרכה לראות בשש שעות בלילה, ועברו ולא ראתה, אסורה לשמש, עד שתזרח השמש.

יג) [יד] דרך בני ישראל ובנות ישראל, לעולם לבדוק עצמן אחר התשמיש. כיצד, מקנח האיש עצמו במטלית נכונה לו, ומקנחת האישה עצמה במטלית נכונה לה; ורואין בהן, שמא ראת דם בשעת תשמיש. ויש לאיש להניח אשתו, שתבדוק במטלית שלו -- מתוך שנאמנת על שלה, נאמנת על שלו.

יד) [טו] בגדים אלו שמקנחין בהן -- צריכין שיהיו של פשתן, שחקים ולבנים; והן הנקראין עידים בעניין זה. והבגד שמקנח בו הוא, נקרא עד שלו; והבגד שמקנחת היא בו, נקרא עד שלה.

טו) [טז] הצנועות אין משמשות אלא עד שיבדקו עצמן תחילה, קודם תשמיש. ואישה שאין לה וסת, אסורה לשמש עד שתבדוק; לפיכך היא משמשת בשני עידים, אחד לפני התשמיש ואחד לאחר התשמיש. אבל אישה שיש לה וסת, אינה צריכה עד לפני תשמיש, אלא משום צניעות בלבד. אבל אחר תשמיש -- הכול צריכין שני עידים, אחד לו ואחד לה.

טז) אפילו מעוברת, ומניקה, וזקנה, וקטנה -- לא תשמש אלא בשני עידים, אחד לו ואחד לה; אבל בתולה, ויושבת על דם טוהר, אינה צריכה עידים, שהרי הדם שותת ממנה.

יז) המשמש מיטתו פעמים רבות, אינן צריכין לבדוק שני העידים שלהן על כל ביאה וביאה; אלא מקנח הוא בעד שלו, והיא בעד שלה, אחר כל ביאה וביאה של כל הלילה, ולמחר יבדקו העידים. נמצא הדם על עד שלה, או על עד שלו -- הרי זו טמאה.

יח) שימשה מיטתה, וקינחה עצמה, ואבד העד -- הרי זו לא תשמש פעם שנייה, עד שתבדוק בעד אחר תחילה, שמא דם היה, על העד שאבד. [יח] הניחה העד תחת הכר, או תחת הכסת, ונמצא עליו דם -- אם משוך, טמאה, שחזקתו מן הקינוח; ואם היה עגול, טהורה, שאין זה אלא דם מאכולת שנהרגה תחת הכר.

יט) קינחה עצמה בעד הבדוק לה, וטחתו בירכה, ולמחר נמצא עליו דם -- הרי זו טמאה: ואין אומרין, שמא כשטחה אותה בירכה, נהרגה מאכולת.

כ) קינחה עצמה בעד שאינו בדוק לה, ולא ידעה אם היה עליו דם קודם שתקנח בו או לא היה, נמצא עליו דם -- אם היה הדם כגריס ועוד, הרי זו נידה; היה פחות מכן, טהורה, שאינו אלא מן המאכולת.

כא) [כ] מי שראתה דם בשעת תשמיש, הרי זו מותרת לשמש כשתטהר פעם שנייה; ראתה דם בפעם שנייה, משמשת פעם שלישית; ראתה דם כך בשלישית, הרי זו אסורה לשמש עם בעל זה לעולם.

כב) במה דברים אמורים, בשלא היה שם דבר לתלות בו; אבל אם שימשה סמוך לוסתה, תולה בוסת. הייתה בה מכה, תולה במכה; ואם היה דם מכתה משונה מדם שתראה בעת התשמיש, אינה תולה במכה. ונאמנת אישה לומר, מכה יש לי בתוך המקור שממנה הדם יוצא; ותהיה מותרת לבעלה, ואף על פי שדם יוצא מן המקור בשעת תשמיש.

כג) [כא] מי שראת דם בשעת תשמיש פעם ראשונה ושנייה ושלישית, ואין שם דבר לתלות בו -- הרי זו תתגרש, ומותרת להינשא לשני; נישאת לשני, וראת דם כך בשעת תשמיש שלוש פעמים -- הרי זו תתגרש, ומותרת להינשא לשלישי. נישאת לשלישי, וראת דם כך בשעת תשמיש פעם ראשונה ושנייה ושלישית -- הרי זו תתגרש; ואסורה להינשא, עד שתבריא מחולי זה.

כד) [כב] כיצד בודקת עצמה לידע אם נרפאת או לא נרפאת, מביאה שפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה, ומכנסת השפופרת עד מקום שהיא יכולה, ומכנסת בתוך השפופרת מכחול ומוך מונח על ראשו, ודופקת אותו עד שיגיע המוך לצוואר הרחם, ומוציאה המוך -- אם נמצא דם על ראש המוך, בידוע שהדם שהיא רואה בשעת תשמיש מן המקור. ואם לא נמצא על המוך כלום -- בידוע שהדם שרואה מדוחק הצדדין, וטהורה היא; ומותרת להינשא לאחרים, כמו שביארנו בהלכות אישות.


  Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    PDA
  • Palm Pilot
  • Pocket PC
  • P800
  • General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2004
    All Rights Reserved
    Chassidus.com