B"H
   Home About Us Book Store Online Audio Chassidus Via Telephone


Rambam
3 Chapters Per Day

Friday, 27 Kislev, 5775
December 19, 2014

26 Kislev, 5775 - December 18, 201428 Kislev, 5775 - December 20, 2014

ספר המדע

משוך חסדך, ליודעיך; וצדקתך, לישרי לב (תהילים לו,יא).

ספר המדע והוא ספר ראשון

הלכותיו חמש, וזהו סידורן: הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, הלכות תשובה.


הלכות יסודי התורה

הלכות יסודי התורה. יש בכללן עשר מצוות -- שש מצוות עשה, וארבע מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: (א) לידע שיש שם אלוה; (ב) שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה זולתי ה'; (ג) לייחדו; (ד) לאוהבו; (ה) ליראה ממנו; (ו) לקדש שמו; (ז) שלא לחלל את שמו; (ח) שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהן; (ט) לשמוע מן הנביא המדבר בשמו; (י) שלא לנסותו. וביאור מצוות אלו בפרקים אלו.


הלכות יסודי התורה פרק א

א) יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא, וכל הנמצאין משמיים וארץ ומה שביניהן לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. [ב] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. [ג] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאין מלבדו מצויין, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולן: שכל הנמצאין צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להן, ולא לאחד מהן.

ב) לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהן. [ד] הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י) -- הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שום מצוי אמת מלבדו כמותו.

ג) [ה] המצוי הזה, הוא אלוהי העולם אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ובלא גוף. [ו] וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי, ה' אלוהיך" (שמות כ,ב; דברים ה,ו).

ד) וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר, חוץ מזה -- עובר בלא תעשה, שנאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי" (שמות כ,ב; דברים ה,ו); וכפר בעיקר, שזה הוא העיקר הגדול שהכול תלוי בו.

ה) [ז] אלוה זה אחד הוא, ואינו לא שניים ולא יתר על שניים, אלא אחד, שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאין בעולם: לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא ייחוד שאין כייחודו ייחוד אחר כמותו בעולם.

ו) אילו היו אלוהות הרבה -- היו גופין וגווייות, מפני שאין הנמנין השווין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שאירעו הגופות והגווייות. ואילו היה היוצר גוף וגווייה -- היה לו קץ ותכלית, שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ. וכל שיש לו קץ ותכלית, יש לכוחו קץ וסוף; ואלוהינו ברוך שמו, הואיל וכוחו אין לו קץ ואינו פוסק, שהרי הגלגל סובב תמיד, אין כוחו כוח גוף. והואיל ואינו גוף, לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר; לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד. וידיעת דבר זה -- מצות עשה, שנאמר "ה' אלוהינו, ה' אחד" (דברים ו,ד).

ז) [ח] הרי מפורש בתורה ובנביאים, שאין הקדוש ברוך הוא גוף וגווייה, שנאמר "כי ה' אלוהיכם, הוא האלוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת" (ראה דברים ד,לט; יהושוע ב,יא), והגוף לא יהיה בשני מקומות. ונאמר "כי לא ראיתם כל תמונה" (דברים ד,טו), ונאמר "ואל מי תדמיוני, ואשווה" (ישעיהו מ,כה); ואילו היה גוף, היה דומה לשאר גופים.

ח) [ט] אם כן מה הוא זה שנאמר בתורה ותחת רגליו, כתובים באצבע אלוהים, יד ה', עיני ה', אוזני ה', וכיוצא בדברים האלו -- הכול לפי דעתן של בני אדם הוא, שאינן מכירין אלא הגופות, ודיברה תורה כלשון בני אדם. והכול כינויים הן, כמו שנאמר "אם שנותי ברק חרבי" (דברים לב,מא), וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג; אלא משל, והכול משל.

ט) ראיה לדבר זה, שנביא אחד אומר שראה הקדוש ברוך הוא "לבושיה כתלג חיוור" (דנייאל ז,ט), ואחד ראהו "חמוץ בגדים מבוצרה" (ישעיהו סג,א); משה רבנו עצמו ראהו על הים כגיבור עושה מלחמה, ובסיניי כשליח ציבור עטוף. לומר שאין לו דמות וצורה, אלא הכול במראה הנבואה ובמחזה. ואמיתת הדבר, אין דעתו של אדם יכולה להשיגו ולחוקרו; וזה הוא שאמר הכתוב "החקר אלוה, תמצא: אם עד תכלית שדיי, תמצא" (איוב יא,ז).

י) מה הוא זה שביקש משה רבנו להשיג כשאמר "הראני נא, את כבודך" (שמות לג,יח) -- ביקש לידע אמיתת הימצאו של הקדוש ברוך הוא, עד שיהיה ידוע בליבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בקרבו, שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו משאר האנשים; כך ביקש משה רבנו להיות מציאות הקדוש ברוך הוא נפרדת בליבו משאר מציאת הנמצאין, עד שיידע אמיתת הימצאו כמה שהיא. והשיבו ברוך הוא שאין כוח בדעת האדם החי שהוא מחובר מגוף ונפש, להשיג אמיתת דבר זה על בורייו.

יא) והודיעו ברוך הוא מה שלא ידע אדם לפניו ולא יידע לאחריו, עד שהשיג מאמיתת הימצאו דבר שנפרד הקדוש ברוך הוא בדעתו משאר הנמצאין, כמו שייפרד אחד מן האנשים שראה אחוריו והשיג כל גופו ומלבושו בדעתו משאר האנשים; ועל דבר זה רמז הכתוב, ואמר "וראית את אחוריי; ופניי, לא ייראו" (שמות לג,כג).

יב) [יא] וכיון שנתברר שאינו גוף וגווייה, יתברר שלא יארעו ולא אחד ממאורעות הגוף: לא חיבור ולא פירוד, ולא מקום ולא מידה, ולא עלייה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה. ואינו מצוי בזמן, עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומניין שנים. ואינו משתנה, שאין לו דבר שיגרום לו שינוי.

יג) ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם. וכך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, ולא עורף ולא עיפוי.

יד) [יב] והואיל והדבר כך הוא, כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים -- הכול משל ומליצה הן, כמו שנאמר "יושב בשמיים, ישחק" (תהילים ב,ד), "כיעסוני בהבליהם" (דברים לב,כא), "כאשר שש ה'" (דברים כח,סג), וכיוצא בהן. על הכול אמרו חכמים, דיברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר "האותי הם מכעיסים" (ירמיהו ז,יט); הרי הוא אומר "אני ה', לא שניתי" (מלאכי ג,ו), ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח, היה משתנה. וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים, שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם, על כל זה.


הלכות יסודי התורה פרק ב

א) האל הנכבד והנורא הזה -- מצוה לאוהבו וליראה הימנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו,ה), ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו,יג). [ב] והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ -- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע ה' הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי לאלוהים, לאל חי" (תהילים מב,ג).

ב) וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך... מה אנוש, כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה). ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את ה', כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.

ג) כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, נחלק לשלושה חלקים: מהם ברואין שהן מחוברין מגולם וצורה -- והם הווין ונפסדין תמיד, כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות. ומהן ברואין שהן מחוברין מגולם וצורה, אבל אינן משתנים מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים, אלא צורתן קבועה לעולם, ואינן משתנין כמו אלו -- והן הגלגלים והכוכבים שבהן, ואין גולמם כשאר גלמים ולא צורתם כשאר צורות.

ד) ומהן ברואין צורה בלא גולם כלל -- והן המלאכים, שהמלאכים אינן גוף וגווייה, אלא צורות נפרדות זו מזו. [ד] ומה הוא זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפיים, הכול במראה הנבואה ודרך חידה, לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים, כמו שנאמר "כי ה' אלוהיך, אש אוכלה הוא" (דברים ד,כד), ואינו אש אלא משל. וכמו שנאמר "עושה מלאכיו, רוחות; משרתיו, אש לוהט" (תהילים קד,ד).

ה) ובמה ייפרדו הצורות זו מזו, והרי אינן גופין -- לפי שאינן שווין במציאותן, אלא כל אחד מהן למטה ממעלתו של חברו והוא מצוי מכוחו זה למעלה מזה; והכול נמצאין מכוחו של הקדוש ברוך הוא וטובו. וזה הוא שרמז שלמה בחכמתו ואמר "כי גבוה מעל גבוה שומר, וגבוהים עליהם" (קוהלת ה,ז).

ו) זה שאמרנו למטה ממעלתו, אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחברו, אלא כמו שאומרים בשני חכמים שאחד גדול מחברו בחכמה, שהוא למעלה ממעלתו של זה, וכמו שאומרים בעילה שהיא למעלה מן העלול.

ז) שינוי שמות המלאכים, על שם מעלתם היא; ולפיכך נקראים חיות הקודש והם למעלה מן הכול, ואופנים, ואראלים, וחשמלים, ושרפים, ומלאכים, ואלוהים, ובני אלוהים, וכרובים, ואישים.

ח) כל אלו עשרה השמות שנקראו בהן המלאכים, על שם עשר מעלות שלהן הן. ומעלה שאין למעלה ממנה אלא מעלת האל ברוך הוא, היא מעלת הצורות שנקראת חיות; לפיכך נאמר בנבואה, שהן תחת הכיסא. ומעלה עשירית, היא מעלת הצורה שנקראת אישים, והם המלאכים המדברים עם הנביאים, ונראין להם במראה הנבואה; לפיכך נקראו אישים, שמעלתם קרובה למעלת דעת בני אדם.

ט) [ח] וכל הצורות האלו חיים ומכירין את הבורא, ויודעין אותו דעה גדולה עד למאוד. כל צורה וצורה לפי מעלתה, לא לפי גודלה. אפילו מעלה הראשונה אינה יכולה להשיג אמיתת הבורא כמו שהיא, אלא דעתה קצרה להשיג.

י) אבל משגת ויודעת יתר ממה שמשגת ויודעת צורה שלמטה ממנה; וכן כל מעלה ומעלה, עד מעלה עשירית. ומעלה עשירית גם היא יודעת הבורא דעה שאין כוח בני האדם המחוברין מגולם וצורה יכול להשיג ולידע כמותה. והכול אינן יודעין הבורא, כמו שהוא יודע עצמו.

יא) [ט] כל הנמצאין חוץ מן הבורא, מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ -- הכול מכוח אמיתו נמצאו. ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גודלו ותפארתו ואמיתו, הוא יודע הכול ואין דבר נעלם ממנו.

יב) [י] הקדוש ברוך הוא מכיר אמיתו, ויודע אותה כמו שהיא. ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו, כמו שאנו יודעין, שאין אנו ודעתנו אחד. אבל הבורא -- הוא ודעתו וחייו אחד, מכל צד ומכל פינה: שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה, היו שם אלוהות הרבה -- הוא וחייו ודעתו. ואין הדבר כן, אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד.

יג) נמצאת אומר: הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה, הכול אחד. ודבר זה, אין כוח בפה לאומרו, ולא באוזן לשומעו, ולא בלב האדם להכירו על בורייו. ולפיכך אומרין "חי נפשך" (שמואל א כה,כו) "חי פרעה" (בראשית מב,טו), ואין אומרין "חי ה'" אלא "חי ה'" (שמואל א כה,כו), שאין הבורא וחייו שניים כמו חיי הגופות החיים או כחיי המלאכים.

יד) לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים, כמות שאנו יודעין אותם, אלא מחמת עצמו ידעם. לפיכך מפני שהוא יודע עצמו, יודע הכול -- שהכול נסמך בהוויתו לו.

טו) [יא] דברים אלו שאמרנו בעניין זה בשני פרקים אלו, כמו טיפה מן הים הן ממה שצריך לבאר בעניין זה. וביאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו -- הוא הנקרא מעשה מרכבה.

טז) [יב] ציווי חכמים הראשונים שלא לדרוש בדברים אלו אלא לאיש אחד בלבד, והוא שיהיה חכם ומבין מדעתו. ואחר כך מוסרין לו ראשי הפרקים, ומודיעין אותו שמץ מן הדבר, והוא מבין מדעתו ויודע סוף הדבר ועומקו.

יז) ודברים אלו דברים עמוקים הן עד למאוד, ואין כל דעת ודעת ראויה לסובלן. ועליהן אמר שלמה בחכמתו דרך משל, "כבשים, ללבושך" (משלי כז,כו); כך אמרו חכמים בפירוש משל זה, דברים שהן כבשונו של עולם יהיו ללבושך, כלומר לך לבדך, ואל תדרוש אותם ברבים. ועליהם אמר "יהיו לך, לבדך; ואין לזרים, איתך" (משלי ה,יז). ועליהם אמר "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד,יא), כך פירשו חכמים הראשונים, דברים שהם כדבש וחלב, יהיו תחת לשונך.


הלכות יסודי התורה פרק ג

א) הגלגלים, הן הנקראין שמיים ורקיע וזבול וערבות; והן תשעה גלגלים -- גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח, והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב, וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו חמה, וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל שישי שבו כוכב צדק, וגלגל שביעי שבו שבתאי, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים שנראין ברקיע, וגלגל תשיעי הוא גלגל החוזר בכל יום מן המזרח למערב והוא המקיף את הכול ומסבב את הכול. וזה שתראה כל הכוכבים כאילו הן כולן בגלגל אחד ואף על פי שיש בהן זה למעלה מזה, מפני שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר; לפיכך נראין הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון.

ב) כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שבהן הכוכבים, נחלק לגלגלים הרבה זה למעלה מזה כמו גלדי בצלים: מהן גלגלים סובבין ממערב למזרח, ומהן סובבים ממזרח למערב כמו הגלגל החוזר התשיעי. וכולן, אין ביניהם מקום פנוי.

ג) כל הגלגלים, אינן לא קלים ולא כבדים. ואין להם לא עין אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות; וזה שאנו רואין אותן כעין התכלת, למראית העין בלבד הוא, לפי גובה האוויר. וכן אין להן לא טעם ולא ריח, לפי שאין אלו המאורעין מצויין אלא בגופות שלמטה מהן.

ד) כל הגלגלים האלו המקיפין את העולם -- הן עגולין כדור, והארץ תלויה באמצע. ויש למקצת מן הכוכבים, גלגלים קטנים שהן קבועים בהן; ואין אותם הגלגלים מקיפין את הארץ, אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל הגדול המקיף.

ה) מספר כל הגלגלים המקיפין את כל העולם, שמונה עשר; ומספר הגלגלים הקטנים שאינן מקיפין, שמונה. וממהלך הכוכבים וידיעת שיעור סביבתן בכל יום ובכל שנה ונטייתן לרוח צפון ורוח דרום ומגובהן מעל הארץ וקריבתן, ייוודע מספר כל אלו הגלגלים, וצורת הליכתן, ודרך הקפתן. וזו היא חכמת חשבון תקופות ומזלות, וספרים רבים חיברו בהן חכמי יוון.

ו) גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכול -- חילקוהו החכמים הקדמונים לשנים עשר חלק, כל חלק וחלק העלו לו שם על שם צורה זו שתיראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו שהן מכוונין תחתיו; והן המזלות -- ששמותן טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים.

ז) גלגל התשיעי עצמו, אין בו לא חלוקה ולא צורה מכל הצורות האלו ולא כוכב, אלא בחיבור הכוכבים שבגלגל השמיני הוא שייראה בכוכבים גדולים שבו תבנית הצורות האלו, או קרוב מהן.

ח) ואלו השתים עשרה צורות, לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול, שבו העלו להן שמות אלו; אבל בזמן הזה, כבר סבבו מעט, לפי שכל הכוכבים שבגלגל שמיני כולן סובבים כמו השמש והירח, אלא שהן סובבין בכבדות. וחלק שתהלך השמש כנגדו ביום אחד, ילך כנגדו כל כוכב מהן בקירוב משבעים שנה.

ט) [ח] כל הכוכבים הנראין -- יש מהן כוכבים קטנים שהארץ גדולה מהן, ויש מהן כוכבים שכל אחד מהן גדול מן הארץ כמה פעמים. והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים, והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים; נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב. ואין בכל הכוכבים, כוכב גדול מן השמש ולא קטן מכוכב שבגלגל השני.

י) [ט] כל הכוכבים והגלגלים, כולן בעלי נפש ודעה והשכל הן; והן חיים ועומדין ומכירין את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גודלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים. וכשם שמכירין הקדוש ברוך הוא, כך מכירין את עצמן ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן. ודעת הכוכבים והגלגלים, מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם.

יא) [י] ברא האל למטה מגלגל הירח, גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים; וברא ארבע צורות לגולם זה, ואינן כצורת הגלגלים. ונקבעה כל צורה וצורה במקצת גולם זה. צורה ראשונה, צורת האש נתחברה במקצת גולם זה ונהיה משניהם גוף האש; וצורה שנייה, צורת הרוח נתחברה במקצתו ונהיה משניהן גוף הרוח; וצורה שלישית, צורת המים נתחברה במקצתו ונהיה משניהם גוף המים; וצורה רביעית, צורת הארץ נתחברה במקצתו ונהיה משניהם גוף הארץ.

יב) נמצא למטה מן הרקיע, ארבעה גופין מוחלקין זה למעלה מזה, וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל. הגוף הראשון הסמוך לגלגל הירח, הוא גוף האש; למטה ממנו, גוף הרוח; למטה ממנו, גוף המים; למטה ממנו, גוף הארץ. ואין ביניהם מקום פנוי בלא גוף, כלל.

יג) [יא] ארבעה גופות האלו -- אינן בעלי נפש ואינן יודעין ולא מכירין, אלא כגופים מתים. ויש לכל אחד ואחד מהן, מנהג שאינו יודעו ולא משיגו ואינו יכול לשנותו. וזה שאמר דויד "הללו את ה', מן הארץ; תנינים, וכל תהומות. אש וברד, שלג וקיטור" (תהילים קמח,ז-ח), עניין הדברים, הללוהו בני אדם מגבורותיו שתראו באש ובברד ובשאר ברואים שתראו למטה מן הרקיע, שגבורתם תמיד ניכרת, לגדול ולקטן.


  Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    PDA
  • Palm Pilot
  • Pocket PC
  • P800
  • General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2004
    All Rights Reserved
    Chassidus.com